תא"ק
בית משפט השלום באר שבע
|
17010-01-13
08/10/2013
|
בפני השופט:
ישעיהו טישלר
|
- נגד - |
התובע:
עיריית ערד
|
הנתבע:
מוזיאון הזכוכית ערד בע"מ
|
|
החלטה
1.בקשה למתן רשות להתגונן מפני תביעה שהגישה רשות מקומית (עירית ערד) בענין תשלומי ארנונה. טענתה העיקרית של המבקשת, מוזיאון הזכוכית ערד בע"מ, המאוגדת כחברה פרטית, שהיא פטורה מלשלם דמי ארנונה מכחה של הבטחה שלטונית.
2.ואלה עיקרי העובדות הצריכות לענין:
א.על פי הנטען, הובטח בשעתו למבקשת פטור מתשלומי ארנונה למשך 5 שנים. הבטחה זו ניתנה על ידי מי שהיה באותו זמן ראש עירית ערד, מר בצלאל טביב.
ב.בתמיכה לבקשה, הוגש תצהיר של ראש העיר לשעבר, מר בצלאל טביב, ובו נאמר, שהקמת המוזיאון היתה מיזם שלו שאליו חברו שלושה גופים: חברת מבני תעשיה שהעמידה לרשות המוזיאון מבנה ישן ומוזנח ללא תמורה, העיריה שהתחייבה לפטור את המוזיאון מתשלומי ארנונה, והאמנים שהתחייבו לשפץ את המבנה.
ג.מר טביב גם הסביר מה היתה ה"טכניקה" שבאמצעותה פטרה העיריה את המוזיאון מתשלומי ארנונה – המוזיאון "הורכב" על או "חסה" תחת הישות של המתנ"ס. המתנ"ס היה פטור מעצם טיבו מתשלומי ארנונה, וכך גם המוזיאון הופטר מהתשלום.
ד.לימים, המוזיאון "הופרד" מהמתנ"ס, ומשעמד על רגליים עצמאיות, כישות נפרדת החייבת במיסוי – ממילא חויב בתשלומי ארנונה.
3.מר בצלאל טביב נחקר על תצהירו ומעדותו התבררו הפרטים הבאים:
אחת – הוא שימש כראש עיר עד סוף שנת 2002.
שתיים – בפועל, ניתן למוזיאון פטור מתשלומי ארנונה משנת 2003 עד סוף שנת 2006.
שלוש – על פי הבטחתו ל"אנשי המוזיאון", הפטור הובטח למשך חמש שנים בלבד.
ארבע - לא הובאה כל אסמכתא לכך שהבטחה זו של ראש העיר, הפכה למחייבת על ידי
אשרורה במועצת העיר או במשרד הפנים. מכאן, שפרט לעדותו של ראש העיר
לשעבר, שאמנם הבטחה שלטונית כזו ניתנה, אין ראיה שהיא הפכה למחייבת.
4.הצדדים לא חלקו על כך, שחיוב הארנונה לשנת 2011, נכון ליום 31.08.2012 הועמד על סך
של 54,775 ₪. סכום זה כפוף לטענות לפיהן, מר גדעון פרידמן שהוא בעל המניות של המבקשת, זכאי כנכה צה"ל, להנחה מסוימת.
5.הגב' שרה פרידמן אשתו של מר גדעון פרידמן ובעלת מניות במבקשת, הודתה שקיבלה מראש העיר המכהנת, הגב' טלי פלוסקוב, מכתב מיום 17.07.2011 ובו דרישה לתשלומי ארנונה בסכום מצטבר של כ- 318,000 ₪. היא גם הודתה בכך, שבפגישות שהתקיימו בעיריה, נמסר לה ש "מעתה ואילך יצטרכו לשלם".
6.בפועל, קיימים שני חיובי ארנונה נפרדים. האחד – לגבי שטח של כ- 45 מ"ר שבו המבקשת מפעילה חנות. לגבי השטח הזה, הצדדים הגיעו לסיכום והוא אינו מהווה פלוגתא בהליך שבפני.
השטח האחר – הוא נשוא המחלוקת – שטח של 5285 מ"ר שזהו שטחו של המוזיאון (שלא הוכר באופן רשמי כמוזיאון).
7.פני הדברים הם אפוא כדלקמן: המבקשת סומכת את עמדתה אך ורק על טענות בעל פה לפיהן, קיבלה בעבר הבטחה שלטונית לפטור מתשלומי ארנונה. אין על כך שום מסמך כתוב.